פגיעה בעבודה מוגדרת בצורה ברורה בחוק הביטוח הלאומי אך לא כל העובדים מכירים את החוק. רבים חושבים שפגיעה בעבודה רלוונטית רק לפגיעה פיזית בזמן העבודה שלהם, אך למעשה ההגדרה רחבה הרבה יותר ונוגעת גם לתאונות דרכים הקשורות למקום העבודה ואף למחלות מקצוע שונות כפי שהוגדרו בחוק.
ההגדרות של חוק ביטוח לאומי לתאונת עבודה הרבה יותר רחבות ומקיפות מאלו שמרבית העובדים השכירים במשק חושבים. סביר להניח שאם עובד שכיר יישאל מהי פגיעה בעבודה הוא ישיב שמדובר על מקרים של פגיעה פיזית שהתרחשה בשעת העבודה ובמקום העבודה שלו.
התשובה הזאת נכונה אך היא רק הגדרה אחת של מהי תאונת עבודה על פי החוק. יש עוד הרבה מקרים שנחשבים תאונת עבודה וכדאי מאוד שכל עובד שכיר בישראל יכיר אותן ואת הזכויות שעומדות בפניו לאפשרות של הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי.
מהי פגיעה בעבודה?
נסיבות שנחשבות לתאונת עבודה:
- פגיעה בזמן העבודה במקום העבודה, שלא עקב העבודה על ידי חפץ או אדם אחר שנמצא במקום, כל עוד לנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- פגיעה בזמן העבודה במקום העבודה או בסביבתו הקרובה בזמן שניסה לעזור בהצלת גוף או רכוש או בניסיון מניעת נזק לגוף או רכוש.
- פגיעה בדרכו של העובד ממעונו אל העבודה, בחזרה ממנה למעונו או בין מקום עבודה אחד לאחר.
- לחבר ועד עובדים או חבר ועד מושב עובדים שנפגע בזמן מילוי תפקידו או עקב מילוי התפקיד וכן בדרך למלא את התפקיד או בחזרה ממילוי תפקידו.
- פגיעה במקום בו הוא סועד דרך קבע או על דעת המעסיק (עד 3 שעות) וכן בדרך למקום ההסעדה או בחזרה ממנו.
- פגיעה בעת קיום מבחן על פי חוק החניכות או חוק שירות התעסוקה וכן בדרך אל מקום הבחינה או בחזרה ממנה.
- פגיעה של תקיפה אלימה ו/או מינית בזמן העבודה או עקב העבודה, במידה והיא גורמת לנפגע נזק גופני או נפשי המצריך טיפול רפואי.
ההגדרות כפי שניתן להבין רחבות הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב ולכן במקרים בהם יש קשר בין הפגיעה ובין מקום העבודה או פעילות הקשורה בעבודה, כדאי לגשת למשרד עורך דין תאונות עבודה ולברר את הזכויות העומדות לכם להגשת תביעה מול ביטוח לאומי.
חשוב לציין שיש מקרים בהם הזכויות שצוינו קודם לכן לא בעלות תוקף וכדאי להכיר או לבדוק אותן מול עורך דין נזיקין מוסמך לפני שממהרים להגשת תביעה מול ביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.
החרגות בקשר של תאונות עבודה:
- תאונה שנגרמה לעובד לא תיחשב לתאונת עבודה אם התרחשה בעת שהעובד סטה ממסלולו סטייה של ממש או קיים הפסקה של ממש בדרכו המקובלת ממעונו אל העבודה או בכיוון ההפוך.
החרגה זאת תקפה למעט מקרים בהם העובד:
- סטה ממסלולו או עצר כדי להתפלל תפילת בוקר בבית התפילה שלו.
- סטה ממסלולו או עצר כדי ללוות את ילדו אל הגנון / גן הילדים / מעון הילדים וכן כדי להחזירו משם כל עוד הילד מתחת לגיל 10 או סובל מליקוי שכלי או גופני המצריך ליווי.
- עובד שעובר תאונת דרכים כיוון שנהג ברשלנות או הפר הוראה חוקית או הוראה לש מעסיקו בעניין העבודה, לא תוכר התאונה בתור תאונת עבודה אלא אם נפטר אותו עובד בתאונה או הפך לנכה ואם לא היה נוהג ברשלנות הייתה התאונה מוגדרת כתאונת עבודה.
אתם חושבים שאתם נכנסים תחת ההגדרות הללו כנפגעי תאונת עבודה? פנו למשרד עורכי דין לברר את הזכויות שלכם.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד טל בייצר – עורך דין נזיקין בעפולה אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי לנפגעים בתאונות עבודה, תאונות ברשות הרבים או תאונות דרכים במטרה להשיג את הפיצוי הכספי המקסימלי שניתן לקבל על פי חוק.